top of page

מוזיקה זה דבר רציני

המילה play באנגלית, פירושה לשחק או לנגן . המלה "ג'ואה" בצרפתית, פירושה לשחק וגם לנגן

גם בגרמנית המילים זהות: shpil"". באיטלקית ובספרדית המלים אינן זהות, אך דומות.

אז מה זה אומר?

האם ההתייחסות לנגינה בכלי אינה מספיק רצינית? האם היא כמו משחק?

 

למעשה, אם נסתכל באופן מעמיק יותר על מוסיקה, נבין שלהלחין זה בעצם כמו להרכיב פאזל, או לשחק בלגו. מתוך המון אפשרויות צריך לקחת החלטות נבונות ולעשות את הבחירה תחת השיקולים הרלוונטיים. זהו בעצם מעין משחק והשאלה היא איזה סוג של משחק משחקים, מהם גבולות המגרש בו מתנהל המשחק? האם בכלל צריך גבולות, ומתי?

 

לדוגמה, אם כותבים מוסיקה לסרט, ישנו מגרש מוגדר שאותו מכתיב הסרט. מגרש זה יכול להיות ענק בגודלו, אך לא מומלץ לצאת ממנו. גם במקרים שהמוסיקה אינה מיועדת לשרת יצירה אומנותית מתחום אחר, קיימת מסגרת שבתוכה מתמרנים.

מספר עובדות קובעות את תחומי מסגרת התמרון: הרקע והחינוך המוסיקלי של המלחין, ההשפעות הפועלות עליו בזמן ההלחנה, בחירת הסגנון ואופייה של היצירה ולבסוף דרגת מורכבותה.

מכאן מה שנשאר זה להרכיב תמונה יפה...יפה? מוסיקה יפה זה עניין יחסי שלא פועל על כולם באופן שווה. בדרך כלל המדד למוסיקה יפה מתבטא באסתטיקה הרמונית נעימה לאוזן. אבל איפה כתוב שמוסיקה אמורה להיות נעימה לאוזן?

מוסיקה היא כלי שבאמצעותו צריך להעביר איזה שהן תחושות וליצור אווירה מסוימת: לשמח, להעציב, לרגש....

 

יש טכניקות הלחנה המאפשרות להשיג את התוצאות הנדרשות – מהמנגינות הכי מתוקות ועד ליצירות קלאסיות מודרניות, ניתן ליצור צורמניות שתגרום לעיוותי אוזן קשים.

זה בסדר,כי אם ליצירה יש השפעה המפרה את אדישותם של המאזינים, סימן שהמלחין הצליח להשיג את מבוקשו. לעומת זאת, מוסיקה ירודה בעלת ערך אומנותי נמוך, היא מוסיקה שלא עושה כלום.

לא טוב ולא רע – מה שנקרא: מוסיקה שלא מפריעה.

 

לי אישית מאד מפריע מוסיקה שלא מפריעה.

 

מרכיב נוסף חשוב מעין כמוהו הוא הביצוע. ביצוע יכול להפוך עולמות. יש הטוענים שבמוסיקה קלאסית, לנגן תזמורת אין חופש פעולה, מכיוון שאינו יכול לאלתר כמו בג'אז או בסוגי מוסיקה אחרים.

לא רק שהוא חייב לנגן בדיוק את מה שכתוב, גם אופן הביצוע נקבע על ידי המנצח.

אך גם בתחומי האוטונומיה הקטנה שנשארת לנגן תזמורת יש עדיין מקום להבעה אישית שאמורה להיות מטופחת על ידי המנצח במידה ואינה סותרת את דרכו.

לגבי סולנים, הסיפור שונה. סולן שמבצע יצירה שנוגנה כבר אינספור פעמים לפניו, חייב להציג אינטרפטציה משלו עם הרבה רעיונות מקוריים ומעניינים כי אחרת ספק אם תהיה לו בכלל הצדקה לבצע את היצירה.

 

אז מה דעתכם? מוסיקה זה דבר רציני או לא? גם אם נגדיר אותה כמשחק בשום אופן לא מדובר פה במשחק ילדים! זהו משחק למבוגרים, משחק קשה ורציני.

באלדי אולייר

bottom of page