שילובים מוזיקליים
שאלתם את עצמכם אי פעם מי המציא את המוזיקה , ולמה?
אף אחד כנראה לא רשם על זה פטנט.
הקולות והנקישות שהשמיעו הקדמונים היו כנראה תחילת המוזיקה על פני כדור הארץ
האדם בורך באינטליגנציה מעל החיות,ידע לפתוח ולשכלל תכונה זאת.
מעניין היה להיות באותו רגע היסטורי כאשר הושמעו לראשונה שני צלילים מנוגנים יחד,האם זה קרה במקרה או שמישהו חשב ותכנן להשמיע צליל א' ביחד עם צליל ב' ולבדוק מה מתקבל.סביר להניח שזה קרה במקרה.
אך מה הייתה התגובה לאור התגלית?
מהדבר המינימליסטי הזה המוזיקה הגיעה למימדים עצומים המוכרים לנו היום.
מהמוזיקה הפרימיטיבית עד ליצירות המפוארות ביותר.
אז מה היא מוזיקה,שפה?
בילדותי נאמר לי,שמי שמבין טוב במוזיקה קלאסית יכול להאזין לסימפוניה ולגביו יהיה זה כמו לקרוא ספר או ללכת לתיאטרון,ומי שלא מבין במוזיקה קלאסית לא יוכל ליהנות מהסיפור,ממש נכות.
מהר מאד הבנתי שלא כך המוזיקה היא לא שפה מילולית,אי אפשר לומר במוזיקה משהו כמו:התעוררתי בבקר ושתיתי כוס קפה , אבל בהחלט אפשר לנגן משהו שישרה את האווירה המתאימה לאירוע זה.
מוזיקה נוצרת מתוך תחושות,צורך כל שהוא להביע אמירה מסוימת שקיימת אצל היוצר ומסר זה אמור לפעול על אותם חשים אצל המאזין.
בהלחנה אנו שולפים למעשה מתת המודע שלנו תכנים שלמעשה באיזה שהוא שלב בחיינו כבר שמענו ,זה מתערבב עם עוד דברים שכבר שמענו,ובסופו של דבר זה יוצא בדרך שלנו,זה עשוי להיות דומה אך לא זהה למה שפעם שמענו,כלומר מלחין יכול להיות מאד מושפע ממוזיקה שלה הוא מאזין,או הרבה להאזין בעבר.
אם יאזין הרבה ליצירותיו יהיה מושפע מעצמו ויהיה סביר להניח שהקטע החדש שהוא כותב יהיה דומה לקטעיו הקודמים.
אם נחזור אחורה לתקופה שלפני המהפכה הטכנולוגית,ללא תקשורת כמו:רדיו ,תקליטים,MTV........מוזיקאים יכלו לשמוע מוזיקה רק מהאזור שבו חיו,אם למשל מלחין אירופאי רצה לכתוב יצירה בסגנון הודי לדוגמא,היה צריך להפליג לשם לשמוע מה מנגנים שם,להתרשם,לספוג את האווירה ואחר כך יכול היה לכתוב יצירה בהשפעות הטיול המפרך.
איני חושב שמישהו עשה זאת ,לכן אם נשים לב לפולקלורים השונים בעולם נמצא שבכל פולקלור יש את המאפיינים המיוחדים שלו,שצמחו במשך דורות מתוך התרבות ודרך החיים המקומית,ללא השפעות מרוחקות.
כיום השתכללנו והתקדמנו ,מצאנו את כל הדרכים האפשריות כדי להעביר מוזיקה מקצהו האחד של העולם לקצהו השני,כולם שומעים את כולם ללא מאמץ.
במובן מסוים זה חיובי מאד,פותח אופקים,מגדיל אפשרויות ואפשר לשחות בים של רעיונות.
לא רק שכולם מושפעים מכולם ,יותר מזה יוזמים הרבה ניסיונות לחבר בין סוגי מוזיקה שונים,מה שנקרא "פיוז'ן",מוזיקה אתנית ומערבית ,ג'אז ורוק,פלמנקו וסלסה וכו.......
כתוצאה משילובים אלו בהרבה מקרים לא מתקבלת תוצאה מרשימה יוצאת דופן חוץ מאשר "גימיק" נחמד.
במקרים יותר מוצלחים חיבור בין מוזיקאים טובים אמור להוליד סגנון חדש,אך גם אז אי אפשר להשוות את זה לפולקלור שצומח במשך דורות באופן טבעי.
סוג מוזיקה חדש זה אם ישרוד,כנראה שיעורבב גם הוא עם עוד סוגי מוזיקה אחרים,וכל המיקסים האלו ניתן יהיה לשייכם לתרבות הכללית של כדור הארץ.
עסקני מוזיקה למיניהם כמו חברות תקליטים,מפיקים,ואמרגנים,מעודדים שילובים כאלה בין סגנונות,מכיוון שזה מעורר סקרנות אצל הקהל ויש בזה מעין אטרקציה שיווקית .אבל גם אם נמשיך ונגזים עם שילובים בין סוגי מוזיקה שונים,בעתיד הלא רחוק נגלה שזה יביא לטשטוש השורשים והאוטנטיות של כל פולקלור ופולקלור,ובסופו של דבר נקבל סוג מוזיקה אחד בכל העולם,ואז נזכור כולנו שהיינו ילדים וההורים קנו לנו פלסטלינה לשחק,היה זה רק עניין של זמן,מתי נעשה את הפעולה הבלתי הפיכה שהיא לערבב את כל הצבעים ביחד.ומה היה הצבע המתקבל ולמה היה דומה?
באלדי אולייר